מועדון הלוחמים היהודיים

חדשות אחרונות

נותני החסות:

צורת העבודה שלנו

התקופות אותן אנחנו מנסים לשחזר הן בעיקר מתקופת בית המקדש השני ועד 1000 אחרי הספירה. מכיוון שכמעט ולא נשתמרו כתבים מתקופה זו אנחנו עושים את השחזורים בשיטת ניסיון ותהייה.

נקודת המוצא שלנו היא החרב והיא מנחה אותנו בתהליך שחזור הלחימה. בכל אזור בעולם ישנן חרבות שונות. החרב של המזרח התיכון היא ייחודית משום שהלהב עשוי בזווית, וזאת בניגוד לחרבות גותיות בהן הלהב ישר. הזווית הזו מגבירה את עוצמת המכה בכ-30%. בנוסף, בשליש העליון שלה היא מושחזת משני הצדדים. החרב הזו משפרת את יכולת הלוחם בקרב ויעילה יותר עבור לוחמים פרשים. החרב עשויה מחומר הקרוי פלדת דמסקוס אשר עשויה בשכבות (ככול שיש יותר שכבות החרב עמידה יותר). יהודים אשר שלטו בדרך המשי העבירו את פלדת הדמסקוס מהודו למזרח התיכון. החומר וצורת החרב היוו חידוש אדיר בעולם העתיק. בהמשך יהודים העבירו את טכניקת ייצור החרב הזו להונגריה, וזה נתן ללוחמים ההונגרים יתרון עצום בלוחמה מול צבאות של מדינות אחרות.

כיום כפי שנאמר חרבות כאלו מתגלות בחפירות ארכיאולוגיות, אך ללא "הוראות הפעלה". אנחנו עובדים עם סגנונות שונים על מנת לבחון אילו תנועות מתאימות לצורת החרב הייחודית שתוארה, ובצורה כזו מגיעים לסגנון הלחימה המשוער בו נקטו יהודים בתקופה העתיקה. את הניסיונות אנחנו עושים בfull contact על מנת להכיר היטב את החרב, ובעזרת מומחים לאומנויות לחימה שונות מבינים מהן התנועות האפקטיביות לחרב המסוימת הזו. כפי שניתן לראות בסרטים המשחזרים קרבות עתיקים, כל צורת חרב מניבה סגנון לחימה שונה משום שלכל חרב תכונות אחרות. שינויים המשפיעים על התכונות יכולים להיות גמישות החומר מול קשיחות, אורך החרב, זווית הלהב, צורת הידית ועוד. נוסף על האימונים בסגנונות החרב השונים אנו מקיימים גם אימונים בשיטות קרב מגע וסמבו (שיטה הדומה לקרב מגע ומקורה ברוסיה), וזאת כהשלמה לעבודה עם החרב.